עמודים אחרונים
הלכתי עם חבר שלי אישַרְנָב לסרט. בקולנוע. סרט של ילדים, משום שזה הסרט היחידי שהציג באותו ערב בעיר הנשכחת בה
רצה הזמן וכוח הכבידה וכל הכוחות הפועלים בעולם ואין לי שליטה עליהם, שאגיע לגיל בו הגב שלי הופך כבר למטרד
בבת אחת, וכי העזתי סוף סוף לומר את האמת הלא נעימה הזאת בפני מישהי – קוסמת אמיתית – השתחררו פחדים של שנים, והרגשתי שאני יכולה לפתוח עכשיו את הכנפיים ולהתבונן שוב מלמעלה, כמו ציפור.
קריאה לפי נושא
